17 באוקטובר 2021

קורונה וירוס

אתר הקורונה הישראלי – עדכונים שותפים

הגבלות הקורונה החדשות: מה יהיה פתוח ומה סגור ומי יוכל להיכנס?


קבינט הקורונה התכנס היום (שני) להמשך הדיון במתווה הפתיחה ההדרגתי והיציאה מהסגר, כאשר על הפרק עומד מתווה החזרת המסחר. זאת, לאחר שבמהלך הישיבה שהתקיימה אתמול אושר מתווה לטיסות מישראל ואליה בתקופת סגירת השמיים. הקבינט אישר את פתיחת המסחר, המלונות (כולל בריכה שירות חדרים, אך ללא חדרי אוכל) חדרי הכושר, התרבות (כולל מוזיאונים וספריות) ותיירות הפנים במגבלות התו הירוק (למעט הקניונים, שייפתחו במגבלות "תו סגול מחמיר") החל מיום ראשון הקרוב. ילדים, שאינם יכולים להתחסן, יוכלו להיכנס למקומות הנ"ל בהצגת בדיקה שלילית. ביום חמישי יתקיים דיון נוסף, על המשך פתיחת החינוך.

כמו כן, הקבינט דן בחג הפורים המתקרב. משרד הבריאות יציג מתווה לימי החג, הכולל איסור התקהלויות, איסור על קיום אירועים רבי משתתפים, תהלוכות וכו'. סעודות חג תתאפשרנה במסגרת משפחה גרעינית.

עוד ייאסר, על פי המתווה, שימוש ב"משאיות שמחה". בתי הכנסת ייפתחו במתווה של קפסולות עד עשרה אנשים, כאשר מספר האנשים המקסימלי יהיה 100. קברו של רבי שמעון בר יוחאי ייסגר בשל החשש מהתקהלות המונית בהילולה. בכיר באחת המפלגות החרדיות הגיב על המתווה לפורים: "במקום לדון בבעיות האמתיות ולייצר מתווים מוסדרים ומפוקחים ללימודים וחתונות, הקבינט עסוק בהצגות פורים. מתווה הלימודים למחלימים בערים האדומות נשלח להקפאה, חתונות מתקיימות ללא מתווה מפוקח, ככה לא פותרים בעיות, ככה עושים הצגות".

פורים בצל הקורונה, בשנה שעברה בת''א (צילום: אבשלום ששוני)פורים בצל הקורונה, בשנה שעברה בת"א (צילום: אבשלום ששוני)

בתוך כך, הרב הראשי לישראל, הגר"ד לאו, קיים ישיבת היערכות לקראת שבת זכור ופורים עם פרויקטור הקורונה פרופ׳ נחמן אש. בישיבה סוכם כי המתווה לפורים ושבת זכור בבתי הכנסת יהיה בשונה מהמתווה הקיים ואפשרות תפוסה של עד 50% מהמתפללים וללא ילדים. הגר"ד לאו קורא לציבור להקפיד על ההנחיות גם בימי הפורים במניעת התקהלויות בכדי שמגמת התחלואה תמשיך במגמה החיובית בה היא נמצאת בימים אלו בכדי שנוכל לשוב לשגרת החיים בקרוב.

על פי ההחלטה, בפרשת זכור אפשר יהיה להכיל לפי החלטת בתי הכנסת, או 20 אנשים בחוץ ועשרה בפנים, או, כמו ארועי תרבות על פי תו ירוק, תפוסה של 50 אחוזים מבית הכנסת.

בפתח הדיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו הקריא דיווחים מצ’כיה וצרפת, שצפויות להחמיר את ההגבלות בגלל המוטציה. נתניהו אמר ש"אסור לפתוח מיד", וציין כי "צריך לפעול במקביל לתו ירוק וחיסון מהיר, ולקבל החלטות מיוחדות לקראת פורים". הוא הוסיף כי "נגיע להסכמה היום לגבי המתווה והתקנות יותאמו בהתאם".

"אנחנו חייבים לפתוח בהדרגה ובזהירות, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות בשני שלבים: בשלב הראשון בשבוע הבא, כמובן נפתח את חנויות הרחוב ובתי הכנסת אבל גם בתו ירוק את הקניונים, השווקים, חדרי הכושר, אירועי התרבות, הספורט, מוזיאונים, מלונות ועוד. בשלב השני, כשבועיים לאחר מכן, נבצע פתיחה נוספת. אנחנו יכולים לעשות זאת כי יש לנו חיסונים. חיסונים לכל אזרח בניגוד לכל המדינות. בניגוד לבריטניה, צ'כיה, צרפת ולכל האחרות. אנחנו יכולים לפתוח בצורה אחראית", הוסיף נתניהו. 

במקביל, רה"מ ביקש ממזכיר הממשלה להכין את יו"ר הכנסת, יריב לוין, להיות ערוך להעביר את התקנות. מזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, אמר: "צריך לאשר את התקנות ואז ועדת שרים לחקיקה". נתניהו השיב: "זה לא מה ששאלתי". המזכיר ענה כי יכין את התקנות בהקדם.

שר החינוך, יואב גלנט, אמר בדיון: "לפי נתוני התחלואה הגענו למסקנה שאפשר לפתוח את כל מערכת החינוך בערים הירוקות מגני הילדים ועד כיתה י״ב. אנחנו ערוכים לזה. התנאים בשלו וראוי שהמלצתי תתקבל. אין שום סיבה להשאיר תלמיד אחד בבית בערים האלה. אנחנו במשרד החינוך ערוכים ומוכנים לכך בכל היבט; דבר נוסף, חשוב, הוא לפתוח את הלימודים חלקית – וגם זה מיידית – בערים כתומות".

הדיון בקבינט הקורונה (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)הדיון בקבינט הקורונה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה בדיון: "אם מגיעים לסגר זה לא בגלל תחלואה במגזר החרדי, זה בגלל תחלואה עודפת בכל מדינת ישראל. אני חושבת שאם היינו מתרכזים באיך למצוא פתרונות לבתי ספר היינו מוצאים". נתניהו השיב לה: "היועץ המשפטי אומר שצריך לחוקק או לא לחוקק בעניין הלימודים? אני מבקש תשובה".

הפרויקטור, פרופ' נחמן אש, אמר: "אני ממליץ שהפתיחה תהיה הדרגתית בערים הירוקות והצהובות. אני ממש לא ממליץ על פתיחה כוללת". ד"ר אלרעי פרייס הוסיפה: "יש הבדלים בתחלואה בין הגילאים. יש תחלואה עודפת ברוב מדינת ישראל. 10 ימים לאחר הסגר רואים ירידה בתחלואת ילדים. אלה הנתונים. התחלואה יורדת רק כשבתי הספר נסגרים".

שר הביטחון, בני גנץ, תקף את נתניהו וחברי הליכוד במהלך הדיון: "אתם מזלזלים בפקידים. אנחנו חושבים אחרת ממכם. אתה משחק עם הנתונים לפי הצרכים שלך. התכנית הכלכלית צריכה להיות נדונה בממשלה. אנחנו עוצרים תוכניות שנותנות שוחד בחירות".

שר האוצר, ישראל כ"ץ, השיב לגנץ: "יש לנו אחריות. אנחנו שומעים את על גורמי המקצוע ומשכללים את כל הנתונים. בני גנץ, יש דברים במכתב שלך בנוגע לתכנית הכללית שאני שולל לחלוטין. אני לא שואל אותך מה עמדת ראשי אגפים במשרד הביטחון".

ישראל כ''ץ (צילום: פלאש 90)ישראל כ"ץ (צילום: פלאש 90)

גם נתניהו עצמו השיב לגנץ: "התכנית הכלכלית שהבאנו, שמשום מה לא מוכנים לעלות אותה לדיון והצבעה… המענה זה לא לפתוח ולהביא לעוד חולים ומתים – כולם יודעים שזה מה שיקרה, כולם! האיזון הנכון הוא לפתוח בהדרגה, ובמקביל לבוא עם התכנית הכלכלית שלא מפצה רק על כמה ימי מסחר אלא על הרבה יותר. צריך לשים שיקולים לא ענייניים בצד ולעשות זאת. הדבר האחראי לעשות הוא פתיחה אחראית לצד התכנית הכלכלית. כל מי שמדבר על זעקת בעלי העסקים – תאשרו את התכנית!".

עוד התעורר בדיון עימות בין כ"ץ לבין שר הבריאות, יולי אדלשטיין. כ"ץ אמר: "להעביר מסר מוסכם לציבור. שאנחנו בהידברות עם משרד הבריאות וראש הממשלה להוריד את התחלואה ביחד עם פתיחת העסקים וכדאי להתכנס לדברים מוסכמים בין כולם שהנושא הכלכלי יהיה צמוד לדברים האלה. באים מסעדנים ואומרים שיהיו להם הוצאות גדולות יותר עם הפעלת התו הירוק".

אדלשטיין השיב: "אשמח שתשאלו אותי בכל פעם שאני מביע עמדה בנושא משרד הבריאות אם הפקידות במשרד הבריאות מסכימה איתי ואז אתן את דעתי". כ"ץ ענה: "המהות והיכולת לפתוח את המסחר יותר חשובה. ולכן חשוב שנגבש כעת את הדברים כדי להוציא אותם לדרך. אפשר להתכנס למועד, אפשר לפתוח ביום ראשון, יומיים לפני שלישי הבא. אני בהידברות עם משרד הבריאות ורהמ והכל כדי לפעול להורדת התחלואה".

יולי אדלשטיין (צילום: אלי דסה)יולי אדלשטיין (צילום: אלי דסה)

שר הכלכלה, עמיר פרץ, אמר בדיון: "יש שתי סוגיות של מענקים שאנו רוצים לתת אבל לא מצליחות. הנחה של 95 אחוז בארנונה, אנחנו לא מצליחים לממש את הזכות שנתנו. אתן לכם מספרים. מתוך 300 אלף זכאים רק 15 אלף הצליחו להגיש בקשות כיוון שאנחנו לא יכולים שגם לאחר שהם הוכיחו את זכאותם למענקים עכשיו הם צריכים שוב וזה לא לעניין".

שר הפנים, אריה דרעי, השיב לפרץ: "עמיר, אני לא נוטה להפסיק אותך, אבל אני רוצה לחזק אותך. הקבינט קבע שאתה בודק ואני משלם. לצערי רק 75 מיליון ש"ח שוחררו וזה בעיה. חייבים לשחרר את החבילה הזו. בדיוק מה שעמיר פרץ אומר. אני פונה לשר האוצר שרשות המיסים תקל בבירוקטיה הזו".

"אני רוצה לבשר ואני אציג את זה בפני שר האוצר והיום הצגתי בפני משרד הבריאות. של כרטיס ירוק נטען יחד עם חברות האשראי ובנקים. כולם בעניין. הכרטיס הזה ייתן תמריץ להתחסן. הוא ייצור יגדול הגדלה של צריכה. הוא יהיה מוגבל לשנתיים כדי לא להתחרות במועדוני צרכנות, הוא ימנע זיופים והוא כרטיס שיעבור דיגיטלית וץהיה בדיקה מי נכנס ולאן", הוסיף פרץ.

"זו האשמה מאוד חמורה שאני מעכב את התקנות לקבלת ארנונה. תענה עכשיו למשרד הכלכללה והאוצר למה אני לא חותם על זה", אמר דרעי, ופרץ השיב: "זו לצערי הבירוקטיה שהציבור מאבד אמון. אי אפשר להמתין. אנשים מתמוטטים. אי אפשר להמשיך ככה". "בשבוע הבא אנחנו פותחים את התו הירוק ברור שבמדינה יהודית לא יפתחו גם את בתי הכנסת. אני מקווה שהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות יביאו פיתרון. אבל לא יעלה על הדעת שאנחנו פותחים כמעט את הכל אבל לא בתי תפילה", הוסיף דרעי.

"פותחים אצטדיונים, משחקים, הופעות וחתונות לא? למה לקניון אפשר להכנס ולחתונה לא? ותזכרו חברים מה שאי אפשר להסביר בהגיון אי אפשר לאכוף וחייבים לדבר בהגיון. לגבי פורים חייבים לא לחזור על מה שהיה בפורים, למרות שאיש לא היה אשם או עבר עבירה אבל לא היינו מודעים ואנחנו מודעים מה התוצאה. אנחנו חייבים לאסור בפורים את כל ההתקהלויות אבל צריך לבדוק איך", המשיך דרעי.

אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בהמשך אמר דרעי: "אני אומר לשר הבריאות, צריך לחשוב על פרשת זכור. אם ביום ראשון פותחים את המסחר, לך תסביר לאנשים שפתחו ביום ראשון ולא בשבת בבוקר כדי לשמוע פרשת זכור. אני מעלה את הנקודה שיתייחסו אליה". נתניהו השיב כי "בשבת יש סיכון להתקהלויות", אך הוסיף: "הגענו להסכמה שניקח בחשבון את פרשת זכור".

שרת התיירות, אורית פרקש הכהן, אמרה: "לא יעלה על הדעת שמשפחות מחסונות לא יוכלו להגיע לבית מלון. לא יעלה על הדעת שהילדים לא יכולים להצטרף להורים. לא מקובל עלי דבריו של היועמ"ש שזה לא אפשרי. אני רוצה להעלות שוב את אילת וים המלח בהינתן שהם ירוקות לבנות מתווה רחב יותר".

השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, התריע מפני הילולה שתתקיים בהר מירון ביום חמישי ותהווה התקהלות המונית: "הייתי עכשיו עם צמרת משטרת ישראל ואני שומע על 40 אלף לקבר הרשב"י. זו התקהלות יותר מכל התקהלות שהיתה עד עכשיו. המשטרה יודעת לבלום את האוטובוסים אבל צריך צו סגירה למקום".

פרופ' אש המשיך: "יש 5,000 מאומתים מדי יום, 1,000 חולים קשים, 300 על אקמו. אם מישהו היה אומר לכם לפני חודשיים שאלה הנתונים של הפתיחה היו אומרים שהוא משוגע. ועובדה שאנחנו עושים את זה. החיסונים לבד זה רק שליש ממדינת ישראל כולל המחלימים, אולי קצת יותר. זה לא ימנע תחלואה".

"אנחנו פותחים את המשק תוך בדיקת הנתונים. התו הירוק הוא בעייתי בנוגע לילדים ויכול להיות שלמקומות מסוימים נוכל להכניס ילדים כפוף לבדיקה. ואני מקווה שנתקדם לבדיקות מהירות. הפיתרון הטוב ביותר יהיו בדיקות מהירות בכניסה לכל עסק. פורים מהווה אתגר ושקלנו לפתוח את הכל לאחרי פורים, זה הכי טוב מבחינה אפידמיולוגית אבל זה לא הכל ולכן נשארנו עם התאריך המקורי של פברואר. הבעיה היא גודל המגבלות. אנחנו רוצים לאפשר לחגוג אבל בפורומים מצומצמים", הוסיף.

ד"ר אלרעי פרייס נשאלה על מצב התחלואה בקרב ילדים, והשיבה: "אני לא חושבת שזה יהיה במספרים גדולים, אבל גם אם עכשיו זה אחוזים קטנים זה יכול לגדול. ודבר שני, אנחנו לא יודעים מה ההשלכות של הנגיף לטווח הארוך, לא על ילדים וגם לא על מבוגרים, ולכן חשוב להיות זהירים".

ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)ד"ר שרון אלרעי פרייס (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

השר דרעי שאל את פרופ' אש על תחרות הג'ודו הבינלאומית שתיערך השבוע בתל אביב, אליה יגיעו ספורטאים מרחבי העולם על אף סגירת נתב"ג: "אני שומע שמגיעים לפה ספורטאים מכל העולם בלי בידוד מ-29 מדינות, איך זה יכול להיות?". אש השיב: "האירוע נקבע לפני הרבה זמן. אבל בלי קשר הם נבדקים ונשארים בחדר. מתחרים וחוזרים למלון".

לפי המתווה שאושר אתמול, תתאפשר כניסה של עד 2,000 איש ביום לישראל דרך התעופה ומשרד התחבורה יאשר את האפשרות לשלב טיסות זרות, בהתאם למדינות היעד. בנוסף, יקודמו תיקוני חקיקה שיעניקו סמכויות נוספות לפקחים בנתב"ג ומשרד הבריאות יערך לבידוד במלוניות בהיקפים החזויים וכן מתן מענה לפניות לוועדת החריגים.

הקבינט אישר גם את מתווה רתימת הרשויות המקומיות לסיוע במבצע החיסונים, לפיו תקודם חקיקה שתאפשר לשתף פרטים של אנשים שטרם התחסנו במטרה לסייע לרשויות המקומיות במאמצי החיסונים. על משרד הבריאות והמשפטים הוטל להעביר לאישור ועדת השרים לחקיקה תיקוני חקיקה מתאימים, ומשרד הבריאות יציג חוות דעת מפורטת בעניין. 





קרדיט – פורסם לראשונה