29 בינואר 2022

קורונה וירוס

אתר הקורונה הישראלי – עדכונים שותפים

אתגר קורונה בכלא: כך מתמודדים הסוהרים


 

מתכוננים לקורונה בבתי הסוהר    (צילום: דוברות שב"ס)

 

בעוד שעבור רוב אזרחי המדינה הגבלות התנועה הם רק אמצעי הגנה, בבתי הסוהר המצב שונה. מלבד צמצום המפגשים מבחוץ, יש גם איסור להכניס דברים מבחוץ אל כותלי הכלא. לכולם בשב"ס ברור שאם הנגיף יחדור לבית הכלא – התוצאה יכולה להיות הדבקה המונית של עשרות עד מאות אסירים.

 

הסוהרים יחלו ללבוש מסיכות (צילום: דוברות שב״ס)

הסוהרים חובשים מסכות(צילום: דוברות שב״ס)


יגיל לוי, מפקד משמרת בבית המעצר "אוהלי קידר" בבאר שבע, חשב שראה כבר הכל ב-17 שנותיו בשירות, אבל אתגר הקורונה הפתיע גם אותו. "אנחנו עושים את הכל כדי שהנגיף לא ייכנס פנימה. מלמדים את האסירים כל מה שצריך לדעת, כולל איך לשטוף ידיים, יש ערוץ פנימי בטלוויזיות עם מידע על הנגיף".

 

בשירות בתי הסוהר קבעו כמה צעדים כדי למנוע הדבקה בנגיף, בהם איסור על התייחדויות, צמצום כניסת עורכי דין ומבקרים, צמצום יציאה של אסירים לעבודות, לימודים, בתי משפט ובתי חולים, למעט מקרים דחופים.

 

בנוסף, שוחררו 230 אסירים מבתי הכלא למעצר בית כדי לפנות מקום בבתי הסוהר, ו-170 נוספים ישוחררו בקרוב. מדובר באסירים ששפוטים לעד ארבע שנים ושמעוד שחרורם קרב, לא כולל אסירים שיושבים על עבירות אלימות במשפחה ועבירות מין. הדבר נעשה בעקבות תקנות שעת חירום
שהותקנו בהובלת השר לביטחון פנים גלעד ארדן.

 

לוי, נשוי לאחות בקופת חולים ואב לארבעה ילדים, משרת עכשיו כמו כל הסוהרים במשמרות של שבוע-שבוע, כדי לשמור על כוח אדם זמין. בזמן שהוא ואשתו בעבודתם החיונית, בתו הבכורה בת ה-18 מטפלת באחיה.

יגיל לוי מפקד משמרת בבית המעצר אוהלי קידר (צילום: דוברות שב

לוי. "אני הכותל של הסוהרים פה"(צילום: דוברות שב"ס)

שיחות הווידיאו שהוא מנהל עם הבית עוזרות להפיג את הגעגוע, אבל את עיקר הזמן הוא מקדיש לשימור המורל אצל צוות הסוהרים וכדי להרגיע את הפחדים של האסירים. "אני הכותל שלהם כאן", סיפר בשיחה מהכלא. "מדבר איתם בקבוצות וביחידים, מחדד להם את השליחות שלנו כאן".

 

בית המעצר "אוהלי קידר" מכיל כ-380 עצורים ומספר לא רב של אסירים. זהו עקב האכילס של השב"ס, מוקד שמועד לפורענות בשל החיבור בין עצירים שנעצרו ומחכים להישפט לבין אסירים שמרצים עונש של שנים.

 

כשהלך משבר הקורונה החליטו בשב"ס להפריד כמה שיותר בין עצורים לאסירים, ולשם כך ניטרו ארבעה תאים שבהם מתאכסנים בכל פעם עד שבעה עצורים ולתקופה של עד 96 ימים. "ככה יש פחות חשיפה ופחד בינם לבין האסירים מחשש שמישהו מהם נכנס עם הנגיף".

 

לוי הוסיף: "בשלבי הקליטה שלהם אנחנו שמים דגש על בדיקת תסמינים של המחלה. מודדים להם חום, שואלים אם יש להם סימפטומים, והם אפילו חותמים שלא ביקרו לאחרונה בחו"ל, רק אז אנחנו מכניסים אותם פנימה".

 



גם בבתי הסוהר בצפון מתמודדים עם אתגרי הקורונה. רס"ר שלומי בן חמו, סוהר ביטחון בכלא צלמון המשמש כסמל באגף העצורים, נאלץ לשרת במשמרות של שבוע-שבוע במקום יומיות. הכל במטרה לצמצם את הכניסות והיציאות מהכלא.

 

"יש קושי גם אצל הסוהרים וגם אצל העצורים", סיפר. "אנחנו הסוהרים מקבלים עדכונים והנחיות מדי יום ומעבירים אותם לעצורים. זה נעשה כדי שכולם יבינו למה אנחנו לא בדגרה רגילה. הרי כבר שבועות כל הדיונים נעשים באמצעות שיחות וידיאו מול השופטים. אני נזהר, יש לנו כפפות ומסכות שחילקו לנו ועשו פה חיטוי בכל האגפים. בכל פעם שאני בא במגע עם אסיר אני עם מסכה".

 

למרות אמצעי ההגנה, האסירים מרגישים בלחץ. שני סוהרים וסוהרת מבית המעצר "ניצן" ומבית הסוהר "עופר" נדבקו השבוע בנגיף. באותה הזדמנות סיפר ל-ynet אחד האסירים: "כבר בשבוע שעבר הזהרנו שהקורונה יכולה להגיע לבתי הסוהר דרך הסוהרים, ואם היא מגיעה זה יחסל אותנו. סוהר נגוע ידביק מאות, לא מתחשבים בנו".

שלומי בן חמו, סוהר בכלא צלמון (צילום: דוברות שב

רס"ר בן חמו. "יש קושי גם אצל הסוהרים וגם אצל האסירים"(צילום: דוברות שב"ס)

רס"ר בן חמו מבין את הטענות, אך מדגיש שכל הבדיקות נעשות: "אני מבין את הפחד, אבל כל אחד שנכנס לכלא עובר היום בדיקת חום ותסמינים. אם אחד מהם מופיע הוא לא נכנס".

 

לדבריו, היחס בין הסוהרים לאסירים השתנה במעט מאז התפרצות הקורונה. "יש יותר רוגע בכלא. האסירים מבינים את המצב ומבינים שאם יעשו משהו כמו להתחיל מריבה והם ייפצעו – הם יצטרכו לצאת לבית חולים, ואולי שם תהיה קורונה, אז הם יותר רגועים. הם מבינים עניין, שומרים מרחק אחד מהשני. אפילו רמת ההיגיינה שלהם עלתה, הם שוטפים ידיים כל הזמן".

 



בניגוד לשוויון הנפש של הסוהרים, האסירים טוענים שהמצב בכלא קשה ומפחיד. אחד האסירים טען ששגרת המשמרות השבועיות של הסוהרים פוגעת בהם. "הם נהיים עצבניים אחרי יומיים-שלושה ומוציאים את הכעס עלינו. המצב מפחיד, חלקם לא לובשים כפפות ומסכות, ואנחנו לא נבדקנו אפילו פעם אחת. אני צריך לפחד שהמדחום אולי לא פועל ומישהו נכנס עם קורונה פנימה? אולי אני חולה ועוד לא יודע?".

הילה אוחיון, סוהרת ועובדת סוציאלית כלא איילון (צילום: דוברות שב

אוחיון. "רוב האסירים מבינים שהם מוגנים פה"(צילום: דוברות שב"ס)

התלונות של האסירים מגיעים גם אל כלאי הילה אוחיון, עובדת סוציאלית בכלא איילון. לדבריה, השיחות עם האסירים בחודש האחרון שינו כיוון. "בהתחלה הם היו עסוקים בעצמם, בתנאי הכליאה ובמצוקות השגרתיות. עם התפרצות הקורונה הם התחילו להביע דאגות למשפחות. רובם מבינים שהם מוגנים פה".

 


"בשיחות האישיות הם לא חוסכים, הם מדברים על החשש ואומרים לי ולצוות שמי שיכול להביא את הקורונה פנימה זה אנחנו, כי אנחנו באים מבחוץ", הוסיפה. "מנגד, אנחנו שואלים איך אפשר לעזור. המפתח פה הוא הבנה שלנו למצב שלהם, לרצונות ולפחדים שלהם. מדובר במציאות חדשה לשני הצדדים ואנחנו לומדים אותה יחד".



קרדיט – פורסם לראשונה