16 באוגוסט 2022

קורונה וירוס

אתר הקורונה הישראלי – עדכונים שותפים

חנויות ריקות, מראה עלוב וסוחרים מתוסכלים


שעות של חרדה עברו על הסוחרים במדרחוב קק"ל בעיר העתיקה בשבוע שעבר כשפרצה שריפה בחנות התמרוקים "כוכב היופי" וכילתה את תכולתה. בכל אותן שעות היה חשש שהאש תתפשט למבנים הסמוכים ותגרום להרס רב עוד יותר.

7 צפייה בגלריה

צוותי כיבוי אש מכבים את השריפה הגדולה בחנות "כוכב היופיצוותי כיבוי אש מכבים את השריפה הגדולה בחנות "כוכב היופי

צוותי כיבוי אש מכבים את השריפה הגדולה בחנות "כוכב היופי

(צילום: הרצל יוסף)

"זה רק מה שהיה חסר לנו", אומר בעל חנות בגדים ותיק, "לא מספיק שאנחנו מתמודדים על הפרנסה יומיום ונלחמים על כל שקל, עוד ועוד סגירת חנויות תגרום לעוד פחות לקוחות".

רק בחודש מאי בשנה שעברה פרצה שרפה גדולה בבניין בן שלוש קומות בפסאז' שביט. האש כילתה משרדים, חנויות ומלון בוטיק, והמבנה גודר והוכרז מסוכן.

נראה שכבר שנים רבות העיר העתיקה בבאר־שבע הולכת ודועכת. מרכזי המסחר הגדולים והממוזגים המציעים חנייה חינם ושפע של חנויות שבו את ליבם של הקונים, ובתחרות הזו אין לסוחרי העיר העתיקה שום סיכוי.

עיריית באר־שבע עושה אומנם מעל ומעבר כדי לנסות ולשחזר את ימי הזוהר של העיר העתיקה, אבל מדובר בתהליך איטי שלא מעט מפקפקים ביעילותו.

מה שנותר הוא רחובות ריקים, חנויות בלי קונים, וסוחרים מתוסכלים שמוצאים עצמם במלחמת הישרדות יומיומית.

זה כעשור עיריית באר־שבע ומשרדי הממשלה מקדמים שלל של פרויקטים שאמורים להחזיר עטרה ליושנה לעיר העתיקה. עשרות מיליוני שקלים מושקעים במתחם בניסיון לעורר את העיר העתיקה מתרדמתה, ולהחזיר אותה לימים התוססים שאפיינו את המאה ה־20.

7 צפייה בגלריה

צוותי כיבוי אש מכבים את השריפה בחנות "כוכב היופי"צוותי כיבוי אש מכבים את השריפה בחנות "כוכב היופי"

צוותי כיבוי אש מכבים את השריפה בחנות "כוכב היופי"

(צילום: הרצל יוסף)

תחילה שופצו רחובות השתי וערב ושודרגו התשתיות הרעועות, אחר כך הוקמה שדרת האוכל בין רחוב טרומפלדור לרחוב בית אשל, ובימים אלה הולכות ומסתיימות עבודות הפיתוח הנרחבות במדרחוב.

נוסף על כך, העירייה מעודדת צעירים לעבור למתחם, נפתחים פאבים, מסעדות ובתי קפה, ואפילו בית ספר לאדריכלות יוקם בעיר העתיקה כדי למשוך לאזור אוכלוסייה של סטודנטים. ואולם, למרות כל היוזמות המבורכות האלה, נראה שההמונים אינם ממהרים לפקוד את העיר העתיקה, בכלל, ואת מדרחוב קק"ל, בפרט.

"כל דבר קטן שקורה כאן משפיע על המסחר", אומר שמעון אלול, בעל דוכן "פרי בר". "השריפה של המבנים גורמת לפחות קליינטים, אלה דברים בדוקים. למרות כל השיפוצים וההשקעות, אתה לא רואה באמת שינוי, אין המונים שמגיעים.

"אני לא מזלזל במה שעושים ומשקיעים, אבל בוא נאמר את האמת, השיפוצים במדרחוב לא שיפרו את תנועות האנשים, סוחרים סוגרים בשעה 14:00 כי הכל מת. כל הדברים שנעשים הם ניסויים שעד עכשיו לדעתי לא הצליחו, כמות האנשים שמסתובבת בעיר העתיקה פחות או יותר לא השתנתה. לא צריך להיות מומחה בשביל לראות את זה".

אז איך אתה מצליח להתפרנס?

"אנחנו עובדים עם לקוחות ותיקים שמכירים אותנו. כמעט ולא תראה אצלנו לקוחות חדשים".

בביקורנו השבוע בעיר העתיקה מצאנו בשעות הצהריים תנועה דלילה של אנשים, מעטים הסתובבו במדרחוב וברחובות הסמוכים לו, ורק בסניפי הבנקים הייתה תנועה ערה. בעל חנות תכשיטים ותיק ומראשוני הסוחרים בעיר העתיקה הביע פסימיות באשר לעתיד המתחם ולא ממש מתלהב, בלשון המעטה, מהשיפוצים שנעשים במקום. "אזור מסחרי שתלוי בכמה מוקדי מסחר צריך לסגור כי אין לו קיום".

"לקוחות רבים מגיעים לעיר העתיקה בגלל סניפי הבנקים הגדולים. תסגור את שלושת הסניפים האלה והעיר העתיקה מתה מבחינה מסחרית".

אבל אי אפשר להתעלם מההשקעה האדירה שנעשתה כדי להביא לעיר העתיקה יותר מבקרים.

"כל העבודות שהעירייה ביצעה הן לשווא, סתם השקעה של כסף. החליפו בלטות בבלטות. תבוא לפה בעוד שנה ותראה על מה אני מדבר. כסף של הציבור נזרק כאן ללא שום תועלת, מבחינתי הייתי סוגר את העיר העתיקה".

בשבוע שעבר אישרה מועצת עיריית באר־שבע עוד הנחה בארנונה לעסקים בתחום הבילוי, הפנאי, מסעדות ואירועים בעיר העתיקה. הנחה זו, שתיכנס לתוקף בצו הארנונה של שנת 2023, מתווספת להנחה של 35 אחוז שאושרה בצו הארנונה לשנת 2022 ושממנה בעלי העסקים נהנים כבר עכשיו.

7 צפייה בגלריה

בניין שרוף בפסאז' שביט. מעיב על המראה הכלליבניין שרוף בפסאז' שביט. מעיב על המראה הכללי

בניין שרוף בפסאז' שביט. מעיב על המראה הכללי

(צילום: הרצל יוסף)

גם הארנונה למגורים בעיר העתיקה תופחת לתעריף המינימום הקבוע בחוק ותעמוד על שיעור של 37.39 שקל למ"ר לשנה. אישור ההנחה מותנה באישור משרד הפנים ומשרד האוצר.

חשוב לציין שלצד ההנחות בארנונה יוזמת העירייה פרויקטים רבים בתחום התרבות, האומנות והפנאי כמו "בית המחול", הצלמנייה, בית הסופרים, סדנת ההדפס, גלריית "ארטישוק", מרכז "מולועלם" לתרבות יהדות אתיופיה, תיאטרון הילדים והנוער והקמפוס ללימודי אדריכלות והנדסה אומנותית של מכללת סמי שמעון.

7 צפייה בגלריה

אירנה חבייב מחנות ההלבשה "קטרין": "יש בעיות של חנייה, לי אין איפה לחנות את הרכב שלי"אירנה חבייב מחנות ההלבשה "קטרין": "יש בעיות של חנייה, לי אין איפה לחנות את הרכב שלי"

אירנה חבייב מחנות ההלבשה "קטרין": "יש בעיות של חנייה, לי אין איפה לחנות את הרכב שלי"

(צילום: הרצל יוסף)

אלה מצטרפים לעוד פרויקטים כמו פארק קרסו למדע, מרכז הצעירים, מרכז מבקרים "באר־אברהם", ועוד. במקביל, העירייה מעודדת תיירות פנים ובשנים האחרונות נפתחו בעיר העתיקה מלונות בוטיק ייחודיים המציעים כמאה חדרים.

"מדובר על החלטה חשובה שתוביל לשינוי גדול", אמר ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ'. "ההחלטה מעודדת ומזמינה יזמים חדשים לפתוח עסקים בעיר העתיקה ומסייעת רבות לאותם עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה. ההשקעה העירונית, הפרויקטים שיבשילו ויזמים שמזהים את הפוטנציאל, יביאו להצלחתה של העיר העתיקה".

ההשקעות האדירות האלה אולי יניבו פירות בעוד כמה שנים, אבל לסוחרים, ובייחוד הוותיקים, נמאס מהבטחות ותחזיות אופטימיות והם רוצים שינוי, כאן ועכשיו.

7 צפייה בגלריה

יורם פרי, בעל חנות "בית הפרי": "אין ספק שהשריפות במבנים פוגעות"יורם פרי, בעל חנות "בית הפרי": "אין ספק שהשריפות במבנים פוגעות"

יורם פרי, בעל חנות "בית הפרי": "אין ספק שהשריפות במבנים פוגעות"

(צילום: הרצל יוסף)

לריסה לנדאו, בעלת בית הקפה "מספר אחד" במדרחוב, לא מבינה למשל למה העירייה הקימה סככות מקורות מברזל וזכוכית בסמוך לבית הקפה שלה.

"מי ייכנס לתוך זה בחום כבד? מי בא לפה? רק אנשים שמציקים", היא אומרת. "הבוטקה הזה שבנו ישמש בסוף אולי חסרי דיור, נרקומנים וחתולים שיעשו את הצרכים שלהם. אתם לא רואים מה קורה? עכשיו השעה 12:30 בצהריים ואתם רואים שהכל ריק, הכל נראה עלוב, בניינים שרופים, מה שהולך פה זו קטסטרופה. אין אנשים בעיר. אני יושבת בלי עבודה. אני 24 שנים כאן ולא רואה שום שינוי. אצל הרבה אנשים זה ככה, ועכשיו גם נשרפו פה בניינים, אני כבר לא יודעת מה הולך פה".

מה את מציעה לעשות כדי לשפר את המצב?

"אני מציעה לבנות קניון גדול במדרחוב, זה יביא המון אנשים, וגם לאפשר חנייה חינם לכלי רכב. קניון וחנייה חינם מושכים אנשים, אחרת לא יעזור שום דבר".

7 צפייה בגלריה

לריסה לנדאו, בעלת בית הקפה "מספר אחד" במדרחוב: "הכל נראה עלוב"לריסה לנדאו, בעלת בית הקפה "מספר אחד" במדרחוב: "הכל נראה עלוב"

לריסה לנדאו, בעלת בית הקפה "מספר אחד" במדרחוב: "הכל נראה עלוב"

(צילום: הרצל יוסף)

לעומת זאת, אירנה חבייב, שבבעלותה זה 18 שנה חנות ההלבשה "קטרין" במדרחוב, לא מתלוננת על הפרנסה. "לי יש עבודה, אנשים באים", היא מצהירה אבל מוסיפה, "נכון, יש כל מיני דברים ואני מקווה שיהרסו את הבניינים שנשרפו כדי שייראה יותר טוב. עכשיו החזירו את היריד בימי שני ושישי. יש בעיות חנייה, לי אין איפה להחנות את הרכב שלי, ואז אני חונה רחוק ומגיעה ברגל. אני מקווה שהכל יהיה בסדר".

אנחנו חוזרים ל"כוכב היופי", החנות שנשרפה בשבוע שעבר, ופוגשים שתיים מלקוחות החנות. הן נעמדות מול המבנה השרוף ומעלות זיכרונות. "את הסלסלה של התמרוקים של החינה של הכלה שלי קניתי כאן, תמיד הייתי קונה מכאן תכשיטים", מספרת אחת מהן. "העיר העתיקה גם ככה מתה, הרבה חברות שלי היו מגיעות לקנות מהחנות, חבל, המקום הולך ומתרוקן".

מטרים ספורים מ"כוכב היופי" נמצאת חנות "בית הפרי" המוכרת שקיימת זה יותר משישים שנה. בעל החנות, יורם פרי, מעדיף לראות את מחצית הכוס המלאה. "בסך הכל עושים דברים פה. אל תשכח שהיו שנתיים של קורונה והעירייה עשתה את שלה. עכשיו המצב תלוי גם במצב הכלכלי. תמיד היו קניונים ותמיד היה ביג, זה לא קשור.

"העירייה עושה בימי שני ושישי שוק של אומנים ויריד עם הופעות. אפשר להחיות את האזור, אפשר לעשות עוד דברים, עוד קצת פעילויות, והכל יהיה בסדר. אין ספק שהשריפות במבנים פוגעות, לדעתי, בסוף ישפצו וזה יסתדר. בסך הכל משקיעים ומנסים, אבל לאט לאט".

7 צפייה בגלריה

שמעון אלול, בעל דוכן "פרי בר": "כל הדברים שנעשים הם ניסויים שעד עכשיו לדעתי לא הצליחו"שמעון אלול, בעל דוכן "פרי בר": "כל הדברים שנעשים הם ניסויים שעד עכשיו לדעתי לא הצליחו"

שמעון אלול, בעל דוכן "פרי בר": "כל הדברים שנעשים הם ניסויים שעד עכשיו לדעתי לא הצליחו"

(צילום: הרצל יוסף)

בעיר העתיקה חנויות נפתחות ונסגרות לסירוגין, הסוחרים נמצאים במלחמת הישרדות, מלחמה על הקיום ועל הפרנסה. המשברים שסוחרי העיר העתיקה התמודדו איתם לאורך השנים, בהם מבצעים צבאים כמו "צוק איתן" ו"שובר החומות", וכמובן משבר הקורונה, בהחלט משפיעים עליהם ובמיוחד על כיסם, אבל לרובם אין הרבה אלטרנטיבות אחרות.

"אני מרגיש שאנחנו עושים צעד אחד קדימה ושני צעדים אחרונה", אומר בעל דוכן כלי בית. "אני שלושים שנה סוחר בעיר העתיקה, מתפרנס בכבוד, אבל לא יצאתי עשיר מזה. לדעתי, העיר העתיקה תישאר ככה עוד שלושים שנה".





קרדיט – פורסם לראשונה