7 בדצמבר 2022

קורונה וירוס

אתר הקורונה הישראלי – עדכונים שותפים

יום הלב הבינ"ל: כמה עובדות שחשוב לדעת על הלב












מחלת לב היא גורם התמותה השני בשכיחות בישראל והראשון בעולם. מחלות לב גורמות לפגיעה בתפקוד הלב, ועלולות לגרום לנכות ואף למוות. לרגל יום הלב הבינלאומי, פנינו לקרדיולוג המומחה פרופ' דוד רוט ולדיאטנית הקלינית שירי נקש ללמוד קצת יותר על האיבר הכי חשוב שלנו













התקף לב (צילום: Shutterstock)

צילום: Shutterstock



קשה מאוד לחיות בישראל ב-2022 ולא לקחת ללב. את הנסיעה על הכבישים, את האלימות שהולכת והופכת יומיומית וטריוויאלית, את הפוליטיקה, את הפקקים, את חוסר ההגינות, את יוקר המחיה ואת מה לא. אבל אנחנו נוטים גם קצת לשכוח עד כמה הלב שלנו מסוגל להכיל ושוכחים לדאוג לו באמת. 

היום, ה-29 בספטמבר, מצויין יום הלב הבינלאומי. פנינו לפרופ' דוד רוט, קרדיולוג ומומחה בכיר המכון לשיקום הלב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ששבר וגם אישש כמה מיתוסים שכדאי שבהחלט, ובכן, ניקח ללב וברצינות.

  1. "רוב התקפי הלב נובעים מסיבה גנטית ואי אפשר למנוע אותם" – לא נכון


    "חלק מהאנשים מעדיפים לחשוב שמחלות לב נגרמות כתוצאה ממקור תורשתי, מפני שזה מוריד מהם אחריות. כך לדוגמה אנשים שמעשנים, שלא מבצעים פעילות גופנית ושלא מקפידים על תזונה בריאה יכולים לגלגל את האחריות ולהטיל את האשמה על הגנטיקה שלהם. כיום אנו יודעים שכ-80 אחוז מהסיכון להתקף לב נקבע על ידי אורח החיים – ולא על פי המטען הגנטי", אומרת פרופסור רוט. 

  2. "הסימן המובהק ביותר להתקף לב הוא כאב בחזה שמקרין לזרוע השמאלית" – נכון חלקית

    במקרים מסוימים, התקף לב לא יתבטא בכאבים שמקרינים לזרוע או ללסת. לדברי פרופ' רוט, הרבה אנשים שסובלים מהתקף לב לא חווים את התחושות האלו, סבורים בטעות שהם סובלים מצרבת או בעיה במערכת העיכול, ולכן מאחרים להגיע לבית החולים. לכן, כל מומלץ לכל אדם שסובל מכאב לא מוכר באזור החזה או ברום הבטן, לפנות לבדיקת רופא בהקדם האפשרי. 

  3. "גברים סובלים יותר מהתקפי לב בהשוואה לנשים" – נכון חלקית

    "בגיל צעיר, התקפי לב נפוצים יותר בקרב גברים, אבל אחרי גיל 80, הסיכון זהה בקרב שני המינים. עד גיל המעבר, נשים מוגנות באופן יחסי מהתקפי לב, קרוב לוודאי בשל פעילות ההורמונים בגופן, אך החל מגיל המעבר הסיכון הולך ועולה משנה לשנה. חשוב גם להבין כי על אף הסיכון הנמוך של נשים צעירות לחוות התקף לב – הסיכון קיים – גורמי הסיכון (עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול, חוסר פעילות גופנית והשמנה) פועלים על נשים כמו על גברים", אומר פרופסור רוט.  

     

  4. "קפה מסוכן ללב – ויין דווקא מועיל לו" – לא נכון

    כיום יודעים שקפה, לא גורם להפרעות קצב או משפיע לרעה על בריאות הלב. גם הסברה הרווחת שיין תורם לבריאות הלב – לא מוכחת. מקורה במחקרים תצפיתיים שמצאו כי שתיה של כוסית עד שתיים ביום קשורה בתחלואת לב פחותה מאשר התנזרות משתייה או שתייה של מעל 2 כוסיות ביום,  אולם מחקרים כאלה אינם מסוגלים להוכיח קשר סיבתי. ההמלצה של ארגונים קרדיולוגיים בינלאומיים בהקשר הזה היא שעל מי שנוהג לשתות יין להגביל עצמו לכוס או שתיים ביום, ואילו מי שאינו  נוהג לשתות יין אל לו להתחיל לשתות במחשבה שהדבר יועיל לבריאותו.

  5. "כשסובלים מכולסטרול גבוה או לחץ דם גבוה – אפשר להרגיש את זה" – לא נכון

    לחץ דם גבוה מכונה גם 'הרוצח השקט' מכיוון שלא חשים בו עד שהוא גורם לפגיעה באברי הגוף. באופן דומה לא חשים גם בערכים גבוהים של כולסטרול. מטופלים רבים מגלים שהם סובלים מלחץ דם גבוה ו/או מערכים גבוהים של כולסטרול רק כאשר הם לוקים בהתקף לב או שבץ מוחי. אבחון מוקדם של גורמי הסיכון הללו וטיפול בהם עשוי למנוע תחלואה זו.

  6. "רק אנשים עם עודף משקל והשמנה סובלים מבעיה של כולסטרול גבוה"- לא נכון

    "אנשים נוטים בטעות לקשר בין ערכי כולסטרול גבוה לבין עודף משקל. אולם אין בהכרח קשר בין השניים, גם אנשים רזים עלולים להיות בעלי כולסטרול גבוה. רמת הכולסטרול בדם מושפעת מהתזונה ולא מהמשקל", אומר פרופ' רוט. 

     

  7. "מרגרינה ללא כולסטרול עדיפה על חמאה"- לא נכון

    מרגרינה אומנם מורכבת משומניים צמחיים אבל אלה עברו תהליך שהפך אותם לשומן רווי, לכן אין לה שום יתרון בריאותי על חמאה. שומן רווי נספג ביעילות במעיים והופך בכבד לכולסטרול. בניגוד לכך כולסטרול לא נספג היטב במעיים. לכן הכולסטרול בדם יעלה בתגובה לאכילת שומן רווי יותר מאשר בתגובה לאכילת כולסטרול טהור. הכיתוב "מרגרינה ללא כולסטרול" גובל בהונאה שיווקית. הוא עלול להטעות ולגרום לאנשים לסבור בטעות שהמוצר הזה בריא.

  8. "ניתן להוריד את ערכי הכולסטרול ללא טיפול תרופתי" – נכון חלקית

    דיאטה דלה בשומן רווי עשויה להפחית את רמת הכולסטרול הרע עד כ- 50%, אבל הספרות הרפואית מוכיחה שמעט מאד מטופלים מסוגלים לאמץ דיאטה כזו כדרך חיים ולהתמיד בה שנים רבות. לכן רוב האנשים בעלי ערכי כולסטרול גבוהים נזקקים לעזרה של תרופות. תרופות ממשפחת ה"סטטינים" מהוות את הטיפול העיקרי להפחתת ערכי כולסטרול. לסטטין ניתן להוסיף תרופה מסייעת בשם "אזטמיב". בעשור האחרון, פותחו תרופות נוספות המשמשות מקרים בהם לא ניתן להגיע לערך המטרה של הכולסטרול על ידי סטטין ואזטמיב. מדובר בתרופות שמעכבות חלבון (בשם PCSK9) שהוא בעל תפקיד מפתח בוויסות והבקרה של ערכי הכולסטרול הרע (LDL). החלבון הזה מפחית את מספר הקולטנים ל-LDL  שמוצבים על תאי הכבד, נטרולו של החלבון גורם להגדלת מספר הקולטנים על תאי הכבד, וכך מאפשר פינוי של הכולסטרול הרע מהדם. 

  9. "אין צורך לבדוק כולסטרול לפני גיל חמישים" – לא נכון

    איגוד הלב האמריקני ממליץ להתחיל לבדוק את ערכי הכולסטרול כל חמש שנים החל מגיל 20. מומלץ להתחיל ולבצע בדיקת כולסטרול אפילו בגיל מוקדם יותר במקרים בהם קיימת היסטוריה משפחתית של כולסטרול גבוה. ילדים וצעירים במשפחות היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH) הם בעלי ערכים גבוהים של כולסטרול כבר בגיל צעיר, מה שמציב אותם בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב.

  10. ”אני מרגיש מדי פעם דפיקות לב לכן אני בסכנה לדום לב"- לא נכון ברוב המקרים

    שונות בקצב דפיקת הלב במהלך היממה היא תופעה תקינה. קצב הלב מואץ למשל במהלך פעילות גופנית או כאשר אנחנו מתרגשים, ומואט כשאנחנו נחים או ישנים. בחלק מהמקרים תחושה של דפיקות לב (פלפיטציות) עלולה להוות סימן להפרעת קצב. הפרעות קצב לב חלקן אינן מסוכנות ובאחרות קיימת סכנה מסויימת. כדי לאבחן את סוג הפרעת הקצב יש לתעד קצב לב בזמן סימפטומים, על ידי בדיקות דוגמת אק"ג והולטר קצב לב. מומלץ למי שסובל מדפיקות לב מואצות שיפנה לרופא לאבחון. 

  11. "מאז הקורונה, יש יותר מקרים של דום לב בקרב צעירים״ – לא נכון

    דווקא אנשים מבוגרים מצויים בסיכון יותר גבוה לסיבוכי קורונה (כמו גם לסיבוכי שפעת). ואכן רוב חולי הקורונה שלקו במוות פתאומי הם מעל גיל 60, רובם המכריע סבלו ממחלה קשה שהצריכה אשפוז. אחד המחקרים אפילו הראה שכיחות של מוות פתאומי של 1.8% בחולי קורונה מאושפזים.

אז מה מומלץ לעשות כדי לשמור לנו על הלב שלנו?

ברמה הכי פרקטית, חשוב לשמור על אורח חיים בריא. "כבר הרבה מאוד שנים אנו יודעים שישנו קשר ישיר בין עלייה ברמת הכולסטרול בדם לבין מחלות לב, אך הסיכון קיים במיוחד אצל אנשים שחוו אירוע לבבי בעבר או אלו בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם. הפתרונות של מערכת הבריאות העולמית ממשיכים להגיע יחד עם התקדמות הרפואה, אך בציר המקביל, בעולמות התזונה, ישנו ידע הולך וגדל  כי גם לאורח החיים שלנו יש המון השפעה", אומרת הדיאטנית הקלינית שירי נקש. 

"ניתן לחלק את המזון בצורה ברורה לשני סוגים – מזונות שמעלים לנו את הכולסטרול "הרע" בדם (LDL) ומזונות שיכולים להוריד אותו וכמובן שנעדיף להרבות בהם לעומת קבוצת המזון הראשונה. הסיבה שה-LDL עלול להשפיע לרעה ולגרום לתחלואת לב היא שה- LDL הוא רכיב שומני הנוטה כאשר הוא בעודף לשקוע  בדפנות כלי הדם, ולגרום לעיבוי שלהם עד איבוד מגמישותם והיצרות קוטרם הפנימי שמפחיתים את אספקת החמצן לאיברי הגוף עד מצב של חסימה .כאשר ההיצרות היא בכלי דם שמוביל דם ללב זה יכול להוביל להסתיידות עורקים שגורמת להתקף לב ובמקרה של היצרות בכלי דם שמוביל דם למוח למשל – החסימה עלולה להוביל לשבץ מוחי".

נקש ממליצה על הפעולות הבאות:

  1. הימנעו משומן רווי

    השומן הרווי הוא שומן מן החי. ניתן למצוא אותו בגבינות עתירות שומן, חמאה, שומן שנמצא בבשר, נקניקים ועוד. כיוון שכבר הוכח שהשומן הרווי מעלה את רמות הכולסטרול הרע בדם, תמיד נעדיף גבינות עד חמישה אחוז שאינן עתירות בשומן, בשר רזה, עוף ללא עור וכו'. בהקשר זה יש לציין את הביצים המכילות כולסטרול בחלמון (החלק הצהוב) בלבד ולא בחלבון (החלק הלבן). אנשים בריאים בהחלט יכולים לצרוך ביצה כל יום. הגבלת כמות הביצים השבועית חלה על אלו שחולים או חלו בעבר במחלות לב.

     

     הימנעו משומן טרנס

  2. שומני טראנס נמצאים בעיקר במזונות אולטרא מעובדים כאשר ברשימת הרכיבים על גבי אריזת המוצר נמצא אותם בשם "שומן מוקשה" או "שומן מוקשה חלקית". מדובר בשומן צמחי מתועש העובר בתהליך הייצור הקשייה והפיכתו ממצב נוזל למצב מוצק. מרגרינה למשל היא שומן טרנס. צריכתם של שומנים מתועשים אלו מעלה בצורה משמעותית את רמות הLDL בדם.
  3. הקפידו על שילוב שומנים מהצומח

    שומנים מהצומח הנקראים שומנים בלתי רוויים, הם בעלי ערך תזונתי רב. הם תורמים לשמירה על ערכי כולסטרול מאוזנים ומגנים מפני מחלות לב וכלי דם על ידי שמירה על כלי בדם והקטנת ההסיכוי להצרות דפנות כלי הדם ולחסימה אפשרית.  מזונות עתירים בשומן מן הצומח הם: שמן זית, זיתים, זרעים כמו זרעי פשתן, צ'יה ושומשום, טחינה, גרעינים, אגוזים ושקדים, אבוקדו ועוד.

  4. העלו את צריכת המזונות העשירים בסיבים

    הסיבים שנמצאים בפירות, ירקות, בקטניות ובדגנים מלאים מגיעים למערכת העיכול ויוצרים שם מעין ג'ל אשר גורם לעיכוב בספיגת הכולסטרול ממערכת העיכול לדם וכך למעשה מתאפשרת הפחתה בעליית רמת הכולסטרול בדם. יש לציין שכדי לקבל יותר סיבים במזון מומלץ לאכול את הפירות והירקות עם קליפתם ככל שניתן ולצרוך קמחים מלאים במקום אלו אשר עברו עיבוד והפכו לקמחים לבנים, לדוגמא לחם מקמח מלא עדיף על לחם לבן בין אם מדובר בלחם שיפון, כוסמין או חיטה.

  5. הפכו פעילות גופנית להרגל

    לפעילות גופנית יש חשיבות במניעת מחלות לב וכלי דם, ובעיקר פעילות גופנית אירובית המשפרת סיבולת לב ריאה כגון הליכה מהירה, ריצה, שחיה, רכיבה וכדומה. עילות מסוג זה משפרת את פרופיל שומני הדם דרך הפחתה של רמות ה-LDL הכולסטרול הגע . כמו כן, היא מהווה גורם יחיד ומיוחד בהשפעתו על רמות הכולסטרול הטוב- HDL אשר ככל שרמתו בדם גבוהה יותר כל קטן הסיכון למחלות לב וכלי דם. 

     

      

  6. בהתאם לגיל ולהיסטוריה המשפחתית – הקפידו על בדיקות דם תקופתיות

    בדיקות דם תקופתיות (תלוי גיל, היסטוריה משפחתית וגורמי סיכון אחרים כמו עישון) חשובות מאוד, וברגע שרמות הכולסטרול בדם גבוהות יש להתייחס לכך במלוא הרצינות הראויה. אמנם מדובר בתופעה שהיא לרוב אצל מבוגרים, אך ניתן לראות את זה יותר ויותר אצל ילדים ונוער מכיוון שהגיל של מגיפת ההשמנה ירד, וזו נורת אזהרה רצינית.






קרדיט – פורסם לראשונה