22 בספטמבר 2021

קורונה וירוס

אתר הקורונה הישראלי – עדכונים שותפים

מעקב טכנולוגי של הממשלה אחרי חולי קורונה: איך יעשו זאת בישראל?


חיבור בין מאגר הביטוח הלאומי לרשויות האוכלוסין וההגירה, איכון סלולרי ומעקב אחרי רכישות באשראי הן רק חלק מהאפשרויות לעקוב אחרינו. ומה היה הבוקר לשר הביטחון לומר בנושא?


מקור: Alissa Eckert, Dan Higgins

ממשלת ישראל נקטה בכמה וכמה צעדים בניסיון להקטין את אחוזי ההדבקה של אזרחי ישראל בווירוס הקורונה בשבועיים האחרונים, כשרובם נעשו בהקשרים של המרחב הציבורי. אמש (ש’) אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המדינה מתכננת להשתמש ב”אמצעים דיגיטליים”, כאלו ששימשו במעקב אחרי טרוריסטים ובמאבק בטרור לדבריו של נתניהו, כדי לאתר חולי קורונה. נתניהו אמנם לא כיבס מילים ואמר בריש גלי כי מדובר בדרך שתפגע בפרטיות של האזרחים, אולם הוא לא הרחיב מעבר לזה. לכן, כמו בדרכי טיפול אחרות במחלה, גם כאן, ניתן לשאת עיניים למקומות אחרים בעולם, ולראות כיצד ניתן להילחם בהתפשטות המגפה.

מעקב אחרי אזרחים, כך זה יכול לקרות

הטיפול של כמה מדינות, בהן טיוואן, בהתפרצות הווירוס כלל תגובה מהירה וצעדים מחמירים. בטאיוואן החליטו על 124 צעדים בניסיון לעצור את ההתפרצות עוד בשלביה הראשונים, וזה כלל גם מעקב אחר אזרחים. המדינה, הסמוכה לסין – מקור ההתפרצות – נעזרה בניתוח של מידע רב שאספה במסגרת “מרכז השליטה על בריאות הציבור” (NHCC) שלה.

מאגר הביטוח הלאומי של טאיוואן עבר מיזוג עם מערכת האוכלוסין וההגירה של המדינה, כדי ליצור מאגר מידע ענק שבאמצעותו יכלה טיוואן לעקוב אחרי כל אזרח שנכנס, ויצא מהמדינה ולדעת אם אזרחים מסוימים יכולים להיות סיכון בריאותי על ידי ניטור הגעתם לביקור אצל רופא.

הרשויות יכלו לסווג אזרחים על פי רמת סיכון ע”י ניתוח היסטוריית התנועה שלהם ולעקוב אחרי טלפונים ניידים של אזרחים שביקרו באזורים בעלי סיכון גבוה. בכך שמו הטאיוואנים את בריאות הציבור במקום הראשון, כשפרטיותם של האזרחים נזנחה – והמהלך עבד. נכון לעכשיו בטיוואן נרשמו רק 53 מקרים של הידבקות בווירוס ומקרה מוות אחד בלבד במדינה של יותר מ-23 מיליון בני אדם.

בדרום קוריאה נרשמה הידבקות באחוזים גבוהים והרשויות ניסו לבלום זאת על ידי פרסום חקירות אפידימיולגיות כמו אלו שמפרסם משרד הבריאות הישראלית, כשהם עושים זאת בהודעה בדחיפה (פוש) למכשירי האזרחים על פי אזורי מגורים. כך לדוגמה אנשים בכפר מסוים יקבלו הודעה, בלי הצורך להתחבר לקבוצה מסוימת בטלגרם כמו בישראל, אם מישהו בכפר חולה בקורונה – יחד עם חקירה אפדימיולוגית מלאה.

דרך אפשרית למעקב בישראל כדי ליצור חקירות אפידימיולוגיות מקיפות יכול להיות דומה לדרך שבה בחרו בדרום קוריאה והיא דרך איכון סלולרי של הקווים שבבעלותם של החולים – כך יכולות לקבל הרשויות מהספקיות הסלולר את המסלול שלנו ע”י מציאת המיקום המכשירים שלנו בהתבסס על אנטנות סלולריות. דרך נוספת היא זיהוי החולים במצלמות רחוב, מצלמות בחניונים ומצלמות של הרשויות העירוניות ומעקב אחרי חיובי אשראי של חולים פוטנציאליים (או מוכרים) בניסיון לייצר חקירה מקיפה ככל האפשר. כאמור כל האמצעים האלו עומדים לרשותו של שירות הבטחון הכללי, שנעזר בהם על בסיס קבוע, במאמצי מניעת הטרור שלו. המדינה תוכל בין היתר לבקש מחברות הסלולר איכון מדוייק של לקוחות – אם כי בקשה כזו תלויה בצו שחתום על ידי שופט.

“מודעים לרגישות, אבל מעדיפים חיים על חופש הפרטיות”

שר הביטחון, נפתלי בנט, התייחס הבוקר בשידור חי בטוויטר שלו לנושא ואמר: “אנחנו מודעים לרגישות, אבל בין חיים לחופש הפרטיות אנו מעדיפים חיים”. בשב”כ הגיבו לדבריו של נתניהו אמש ומסרו: “בהמשך לפניית ראש הממשלה ומשרד הבריאות, נבחנת, עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר, האפשרות להסתייע ביכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי, במסגרת המאמץ הלאומי למניעת התפשטות מגיפת הקורונה. יודגש כי בכל מקרה אין הכוונה לעשות שימוש ביכולות האמורות לצורך אכיפה או ניטור של הנחיות בידוד”.

בהמשך לפנייה של גיקטיים, נמסר לנו מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, כי הם ביקשו להיות חלק בהחלטה לעקוב אחרי חולי קורונה, אולם עד כה, הם לא היו מעורבים בה: “לגבי ההחלטה המתגבשת, המערבת היבטים הנוגעים לפעילות הממשלה במצבי חירום, נציין כי הרשות להגנת הפרטיות לא היתה שותפה לדיונים בנושא עד כה וכי הנושא נדון על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים”.

במכתב ששלחו לראש הממשלה נתניהו פנו כמה גורמים, בהן נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי פרופ’ קרין נהון וד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, וכתבו כי “אין ספק כי מדובר בתקופה מאתגרת וקשה למדינת ישראל. עם זאת, עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית שרירים וקיימים בעיקר בתקופה זו ולמען זמנים שכמותה”. הם ציינו כי הזכות לפרטיות עלולה להיפגע באופן ניכר עקב השימוש באמצעים שעליהם דיבר נתניהו וקראו לשקיפות בנושא. בנוסף קראו החתומים על המכתב, בהם משפטנים בכירים בתחום הטכנולוגיה, לפרסום האמצעים שבהם רוצה המדינה להשתמש, הסיבות להחלטה, כלפי מי יופנו האמצעים הללו ומי יהיה הגוף האחראי על הפעלתם. החתומים על המכתב סיימו וכתבו כי “מובן לנו שמדובר בתקופת חירום, אבל גם בתקופה כזו אין לבטל סייגים על אמצעים הנחשבים דורסניים בכל משטר דמוקרטי”

כרגע לא ברור כיצד ייראה המהלך ובאילו כלים בדיוק תשתמש הממשלה, כשזווית נוספת – אך ככל הנראה לא ישימה – של מעקב היא האפשרות לבקש מגוגל פרטים על חולים אפשריים בניסיון להתחקות אחרי מסלולם וכדי לייצר תמונה מקיפה ככל האפשר שלהם. כידוע, כל מכשיר אנדרואיד כולל נתוני איכון מדוייקים למדי של המשתמשים – אלא אם הם בחרו לכבות את הפיצ’ר. בארה”ב נעשה שימוש בצווים הדורשים מיקומים באזורים מסוימים, אך האנשים שפרטיהם מועברים נותרים אנונימיים. עם זאת, קשה להאמין שהמדינה תשתמש באפשרות הזו, וככל הנראה שענקית הטכנולוגיה תשתף פעולה רק תחת צווים של שופט.



מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם


מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם
להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן














אושרי אלקסלסי

עדיין מבואס מהפסקת שידורי TechTV בישראל. נהנה מסרטי סטאר וורז החדשים – Don't @ Me.


קרדיט – פורסם לראשונה