22 באוקטובר 2021

קורונה וירוס

אתר הקורונה הישראלי – עדכונים שותפים

קורונה: השקיפות האיראנית מלמד על רצון לאהדת האזרחים


בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על התפשטות נגיף הקורונה באיראן. לא מכבר דווח ברדיו על הידבקותם בנגיף ועל מותם של בכירים רבים. אם בתחילה נשמעו ברחוב האיראני האשמות כלפי השלטון בעניין השקיפות והדיווח על נתונים, הרי כעת ניתן למצוא תלונות חוזרות ונשנות על אוזלת ידה של המערכת במתן מענה מיידי לצרכים, כגון אספקת מסכות, כפפות, מנות דם וסיוע הומניטרי, למניעת התפשטות הקורונה. 

באופן מפתיע איראן אינה מסתירה את מצב התפשטות המחלה והנפגעים ממנה. בעוד ישראל ומדינות המערב התרגלו למצב שבו איראן תעשה הכל כדי להסתיר את מאמציה להתקדמות בתוכנית הגרעין, את ניסיונותיה לעקוף את החרם הבינלאומי ואת מעורבותה בסוריה, שלא כמו סין – המעדיפה לשמר עמימות וחוסר ודאות של נתוני אמת, השלטון ברפובליקה השיעית בוחר בשקיפות. 

ב־15 בפברואר יצאו נציגי הרפובליקה האסלאמית בהודאה פומבית כי נגיף הקורונה התפשט למקומות ואזורים רבים במדינה. מאז ההכרזה הרשמית גם הודיעו בכירים ואישים פוליטיים כי נדבקו בנגיף בעצמם. מסעוד מרדאני, אפידמולוג בכיר באיראן, העריך בפומבי כי יש צפי להדבקה של עד 40% מתושבי טהרן. הפתיחות ומגמת הגילוי מושכים תשומת לב עולמית. 
לקו השקיפות קיים הסבר: מעבר להתמודדות הומניטרית עם נגיף הקורונה, השלטון מנסה דווקא כעת לרכוש את אמון הציבור, ובוחר לשתף את העם האיראני בנתונים אמיתיים ככל האפשר על מצב המדינה.

מחטאים מסגד באיראן בשל התפרצות הקורונה (צילום: WANA via REUTERS)מחטאים מסגד באיראן בשל התפרצות הקורונה (צילום: WANA via REUTERS)

בימים האחרונים העריכו מספר מומחים אפידמולוגים כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מאשר לפי הסטטיסטיקה הרשמית, ובחנו את שיעור התמותה של חולים באיראן ואת מספר האנשים שעברו מאיראן למדינות אחרות. נתוני המומחים פורסמו בפני הציבור, ונראה שהשלטון אכן מנסה להיצמד לאמת. הסיבה אינה נעוצה אם כן ברצון לשקיפות כלפי מדינות המערב, אלא בכוונה לרכוש מחדש את לבם של האזרחים: אמון הציבור ברשויות האיראניות נפגע קשות בעקבות ההפגנות ההמוניות הקטלניות שנערכו בנובמבר אשתקד, נוסף לשלושה ימי הכחשה וסודיות בפרשת  הפלת מטוס הנוסעים האוקראיני בינואר.

ההפגנות המרובות של אזרחי איראן וחוסר התמיכה במשטרם שינו את גישת השלטונות כלפי האזרחים. המשטר מיטיב לנצל כעת את המשבר ומנסה למנף את האינטרסים שלו לצורך יצירת דעת קהל חיובית וסובלנית יותר. הדבר נעשה בשני אופנים: פרסום שמות נפגעים מקרב אנשי השלטון, שבא להראות שגם בכירי המדינה אינם מורמים מהעם, וניסיון ליצור אמון בעזרת השקיפות. אולם הדרך לבניית גשר בין מקבלי ההחלטות ובין העם באיראן עודנה ארוכה ועל משטר האייתוללות להתחיל ליצור פלורליזם אמיתי מעבר לדיווחים בריאותיים כדי לרצות את האזרחים.

זאת ועוד, האיראנים טרודים כעת בקונפליקט בנוגע לקבורה הדתית, אשר אינה עולה בקנה אחד עם המלצות ארגון הבריאות העולמי: גם הדיון בנושא זה פתוח וגלוי לכל. סגן שר הבריאות, אירג' חארירג'י, אמר ב־1 בחודש כי המתים "נקברו בהתאם לפרוטוקול ארגון הבריאות העולמי, בארון שעבר טיפול, ועומק אדמה וקבורה לפי ההנחיות". אולם במקומות רבים באיראן הנוהג שונה: מחמד דיאלא, מזכיר הצוות למניעת קורונה במחלקה לשירותים עירוניים בעיר משהד, התיר לשטוף את המת ולהיפרד ממנו על פי מנהגי הדת. 

הכותבת היא חוקרת המזרח התיכון במסגרת מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי





קרדיט – פורסם לראשונה